השכיחות של בעיות בריאות הנפש בקרב קשישים
בניגוד לתפיסות השגויות הנפוצות, בעיות בריאות הנפש אינן מוגבלות לאוכלוסייה הצעירה. קשישים, למעשה, מתמודדים עם נטל משמעותי של אתגרי בריאות הנפש. על פי ארגון הבריאות העולמי (WHO), דיכאון הוא אחת ההפרעות הנפשיות הנפוצות ביותר בקרב מבוגרים, המשפיעה על כ-7% מאוכלוסיית הקשישים ברחבי העולם. הפרעות חרדה, ירידה קוגניטיבית ובדידות הן גם דאגות רווחות בגיל השלישי.
גורמים תורמים
מספר גורמים תורמים להופעת בעיות נפשיות בקרב מבוגרים. גורמים אלה לעתים קרובות מתחברים זה לזה, ולכן כדאי להביט בעניין בצורה הוליסטית ולשקול טיפול בהם בצורה מקיפה:
- מצבים בריאותיים גופניים: מחלות כרוניות, כאבים ומוגבלות יכולים להוביל לתחושות של חוסר תקווה ודיכאון.
- בידוד חברתי: קשישים עלולים לחוות בידוד חברתי עקב פרישה מהעבודה, אובדן יקיריהם או מגבלות פיזיות, מה שמגביר את הסיכון לדיכאון וחרדה.
- ירידה קוגניטיבית: מצבים כמו מחלת אלצהיימר יכולים לגרום לפגיעה קוגניטיבית, מה שמוביל לבלבול, תסכול ושינויים במצב הרוח. דבר זה, לפי ד"ר אלעד לאור, בעל השפעה רבה מאוד על קשישים.
- תרופות: לחלק מהתרופות הרשומות בדרך כלל למבוגרים יש תופעות לוואי המשפיעות על הרווחה הנפשית.
- אבל ואובדן: התמודדות עם אובדן של חברים, בני משפחה או בני זוג עלולה לעורר דיכאון.
איך מגיעים למצב של רווחה רגשית?
טיפול בבריאות הנפש אצל מבוגרים מחייב, לדברי ד"ר אלעד לאור, גישה הוליסטית הכוללת היבטים רפואיים ופסיכו-סוציאליים כאחד:
- בדיקות שגרתיות: בדיקות סדירות לבריאות הנפש יכולות לסייע בזיהוי בעיות מוקדם, ומאפשרות התערבות בזמן.
- בריאות גופנית: הכוונה היא ניהול נכון של מחלות כרוניות, כאבים ותופעות לוואי תרופתיות. הדבר חיוני להפחתת הסיכון לדיכאון וחרדה, כאשר ישנה ידיעה שכל בעיה זוכה לטיפול.
- מעורבות חברתית: עידוד קשישים לשמור על קשרים חברתיים באמצעות מעורבות קהילתית, קבוצות תמיכה או התנדבות, יכול להילחם בבדידות.
- גירוי קוגניטיבי: עיסוק בפעילויות מעוררות נפש כמו חידות, קריאה ומשחקים יכולה לעזור לשמר את התפקוד הקוגניטיבי.
- התערבויות טיפוליות: פסיכותרפיה וייעוץ יכולים לספק לקשישים אסטרטגיות התמודדות ותמיכה רגשית.
- ניהול תרופות: במידת הצורך, ניתן לרשום תרופות לקשישים לטיפול בסימפטומים של דיכאון, חרדה או מצבי בריאות נפשיים אחרים, אך יש לעקוב אחר כך מקרוב כדי לוודא שהתרופות אכן משיגות את הייעוד שלהן.
- אורח חיים בריא: עידוד פעילות גופנית סדירה, תזונה מאוזנת ושינה מספקת יכולים להיות בעלי השפעה חיובית על הבריאות הנפשית.
- מיינדפולנס והרפיה: תרגילים כמו מדיטציה, יוגה ותרגילי נשימה עמוקה יכולים להפחית מתח ולשפר את הרווחה הרגשית.
סיכום
ההצטלבות של בריאות נפשית והזדקנות היא שיקול קריטי בתחום הבריאות והגרונטולוגיה. בעוד שבעיות נפשיות יכולות להציב אתגרים משמעותיים למבוגרים, הן אינן עניין מובנה בהזדקנות. על ידי הכרה בגורמי הסיכון, קידום מודעות ויישום אסטרטגיות לשיפור הרווחה הרגשית, נוכל לעזור לקשישים לנהל חיים מספקים ובריאים נפשית בשנות הזהב שלהם. לדברי ד"ר אלעד לאור, חיוני לתת עדיפות לבריאות הנפש כמרכיב חיוני של רווחה כללית עבור קשישים, כדי להבטיח שהם ייהנו מאיכות חיים גבוהה יותר וימשיכו לתרום לקהילותיהם ולמשפחותיהם.